פסק-דין בתיק ת"ק 004480/03

1.         בפני שתי תביעות ששמיעתן אוחדה, והנוגעות לרכישת כרטיס טיסה "פתוח" למשך שנה, שרכשו התובעים, כל אחד בנפרד, מהנתבעת 1. כרטיס הטיסה היה של הנתבעת 2.

ואלה העובדות הצריכות לענייננו.

2.         במהלך חודש דצמבר 2001, רכשו התובעים מאת הנתבעת 1, באמצעות סניפה שברחובות, כרטיס טיסה פתוח למשך תקופה של שנה עם הנתבעת 2, שהטיסה חזרה אמורה להיות במסלול לוס אנג'לס - מילאנו - תל-אביב.

מועד החזרה אשר הופיע על הכרטיס היה מלוס אנג'לס למילאנו ביום 12.05.02 וממילאנו לת"א ביום 13.05.02.

ניתן היה לשנות את המועדים בתיאום מראש על בסיס מקום פנוי.

3.         ביום 3.1.02 יצאו התובעים את הארץ. התובעים טוענים כי בתחילת חודש יוני או בסמוך, בהיותם בקולומביה, פנו הם אל נציגו המקומי של הנתבעת 1 וביקשו לשנות את מועד הטיסה חזרה.

4.         במועד זה הסתבר לתובעים כי הטיסה במסלול לוס אנג'לס - מילאנו - ת"א, כלל אינה קיימת היות ובוטלה על ידי הנתבעת 2.

התובעים טוענים כי נציגי הנתבעת 1 הציעו להם שתי חלופות לחזרה ארצה; האחת ביום 21.6.02 באמצעות חברה לופטנזה בעלות של 479$ ללא מיסי נמל; והשניה לרכוש כרטיס טיסה לניו יורק או מיאמי בעלות של 700$ ומשם לטוס עם הנתבעת 2 לארץ, לא לפני ה - 29.6.02.

5.         התובעים טוענים כי לא היו יכולים לקבל אף לא אחת מהחלופות שהוצעו להם, וזאת מכיון שהיו חייבים לשוב לארץ באופן מיידי, ולפיכך רכשו כרטיס טיסה עם חברת אל על ליום 06.06.02 בעלות של 1,376 $.

6.         התובעים טוענים כי עם שובם לארץ דרשו את ההחזר מהנתבעת 1, אולם זו הסתפקה בהחזר של 1,350 ש"ח בלבד. לפיכך דורשים התובעים בתביעה זו את החזר עלות הכרטיס בניכוי הסכום ששולם, סה"כ 5,395 ש"ח, בתוספת עלות מחייתם של התובעים בארה"ב עד לחזרתם לארץ בסך 2,450 ש"ח וכן סבל ואי נוחות, בסך 2,155 ש"ח.

סה"כ הועמדו כל אחת מתביעות התובעים על הסך של 10,000 ש"ח.

טענות הנתבעת 1:

7.        הנתבעת 1 טענה כי התובעים רכשו כרטיס פתוח מסוג מיוחד לסטודנטים וצעירים, אולם בכרטיס צויין כאמור תאריך חזרה.

הנתבעת 1 טענה כי הבהירה לתובעים שעל מנת לשנות את מועד הטיסה

עליהם לפנות לנציגיה הפזורים ברחבי העולם, ואף ציידה אותם ברשימת הסניפים.

עוד ציינה הנתבעת 1 כי שינוי הכרטיס הוא על בסיס מקום פנוי.

8.        הנתבעת 1 הודתה כי הטיסה המקורית אכן בוטלה על ידי הנתבעת 2,אולם לתובעים הוצגו שתי חלופות, ששתיהן היו זולות הרבה יותר מהאופציה היקרה בה בחרו ולפיכך לא מלאו אחר חובת הקטנת הנזק המעוגנת בסעיף 14 לחוק החוזים [תרופות בשל הפרת חוזה] התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים  תרופות").

הנתבעת 1 טענה כי התובעים התרשלו בכך שפנו לנציגתם בחו"ל בסמוך למועד חזרתם והיה עליהם להערך בעוד מועד לשינוי הטיסה. הנתבעת 1 טענה כי התובעים לא היו רשאים לצפות כי יוכלו לחזור לארץ בכל מועד שיחפצו.